בחברה המערבית מעריכים כי 10% עד 25% מהאוכלוסייה – סובלים מנזלת אלרגית (2), נזלת אלרגית נגרמת בעיקר על ידי חשיפה לאלרגנים כגון אבקת פרחים. הסימפטומים הנפוצים ביותר שלה הם התעטשויות, גרד באף, נזלת מימית וגודש.
לעתים קרובות ההימנעות מהאלרגן אינה אפשרית. התרופות הנפוצות לשימוש כוללות: תרסיסים לאף על בסיס סטרואידים, תרופות נוגדות היסטמינים, נתרן כרומולין (מייצב תאי מאסט) תרסיסים לאף וחיסון. טיפולים אלו יכולים להיות מועילים מאוד, אך עם זאת ישנם עדיין חולים אשר ממשיכים לסבול מתסמינים מתסכלים ומתמשכים. שטיפה של מעברי האף עם מי מלח, המנקה אלרגנים ופסולת ריריים, עשויה להיות הפתרון הטוב ביותר לטיפול טבעי (3,4).
מחקר טורקי מ- 2007, מצא כי אצת ספירולינה, יכולה להפחית את הסימפטומים של נזלת אלרגית (1). ספירולינה היא אצה כחולה ירוקה המשמשת כתוסף תזונה והינה עשירה בחלבון וויטמינים. ישנם מחקרים מעטים אודות אצת הספירולינה. מחקר שנערך, ובו אחד מהחולים נטל 2000 מ”ג ליום של ספירולינה הראה ירידה של 32% בציטוקינים interleukin-4, נתון אשר עשוי להיות חשוב במצבים של נזלת אלרגית (5).
המחקר הטורקי נערך במשך 21 שבועות, ניסוי מבוקר פלסבו, כפול סמיות, בדק את האפקטיביות של אצת הספירולינה בחולים עם נזלת אלרגית. למחקר נרשמו בתקופה של חודש יוני 2006 ועד פברואר2007, מספר כולל של 150 מטופלים מבוגרים אשר סובלים מסימפטומים פעילים של נזלת אלרגית (גיל ממוצע 58%,30 נשים) .
לא התאפשרה השתתפותם של חולים אשר סבלו ממצבים רפואיים אחרים כגון: סינוסיטיס, נזלת תלוית תרופות, עיוותי אף ואפילו אלה הקשורים לעתים קרובות עם נזלת אלרגית כמו אסטמה. המשתתפים התבקשו לא לקחת תרופות נגד אלרגיה או תרופות לנזלת במהלך תקופת המחקר.
החולים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, בקבוצה אחת המשתתפים קיבלו 5 טבליות של 2,000 מ”ג ליום של ספירולינה בנטילה אורלית, ובקבוצה האחרת קיבלו 5 טבליות פלסבו ביום, למשך 21 שבועות. עטיפות הטבליות היו זהות וזוהו על ידי מספרי קוד בכדי לשמור על דיסקרטיות קבוצת הפלצבו גם לחולים וגם לחוקרים עד סוף המחקר.
החולים תיעדו ביומן שבועי את כל הנוגע לתסמיני האלרגיה: נזלת, גודש באף, התעטשות וגרד באף. החולים התבקשו לדרג ולתת ציון לכל אחד מארבעת התסמינים בכל שבוע, כדלקמן:
“אפס” לסימפטומים שאינם מורגשים, “1” לסימפטומים קלים מורגשים, אך אינם מטרידים, “2” לסימפטומים אשר מטרידים לעיתים ו”3″ לסיפטומים קשים ומטרידים.
מתוך 150 החולים שהשתתפו, 129 השלימו את 21 שבועות במידה מספקת, מתוכם 85 נטלו ספירולינה ו 44-נטלו פלצבו.
לאורך המחקר ניראה שיפור עקבי ומשמעותי בכל אחד מארבעת התסמינים, בקבוצה שנטלה ספירולינה, לעומת הקבוצה שנטלה פלצבו. לדוגמה, בתחילת המחקר לשתי הקבוצות היה דירוג דומה בציון בקטגורית ההתעטשויות (קבוצת הפלצבו בציון 2.84 בסטיית תקן של 0.37 לעומת קבוצת הספירולינה בציון של 2.74 בסטיית תקן של (0.45). לאחר21 שבועות, הציון על קטגורית ההתעטשויות אצל קבוצת הפלסבו היה 1.91 (sd 0.52) ובקבוצה של הספירולינה היה sd 0.50) 0.58). תוצאות דומות גם תועדו לתסמיני נזלת, גודש וגרד עונתי.השיפור תאם בשתי הקבוצות לאחר 21 השבועות, יכול להיות שבזכות שינויי מזג האוויר או אפקט הפלצבו. לעומת זאת, בהשוואה ישירה של הנתונים בקבוצת הספירולינה לקבוצת הפלצבו, נראה שיפור גדול, עקבי ומגמתי ללא סימפטומים עד סוף המחקר.
הממצא המדהים ביותר של המחקר התבטא ברמת שביעות הרצון הגבוהה הכללית של הטיפול, בקרב אלו שנטלו ספירולינה, לעומת קבוצת הפלצבו.
בסוף המחקר, כל החולים התבקשו לדרג את התסמינים שלהם בסולם של אפס עד עשר, כאשר אפס מציין שלא הייתה שום הקלה. קבוצת הפלצבו דירגה את החוויה שלהם ב-3.54 (+ / – 1.37) ואילו קבוצת הספירולינה מחאו כפיים עם 7.44 (+ / – : p 0.89 פחות מ0.001).
עפ”י החוקרים, אצת הספירולינה עשויה להוות אפשרות “יעילה מבחינה קלינית” לטיפול בנזלת אלרגית וראויה למחקר נוסף כדי להבין את המנגנון שלה.
Marcia Egles, MD, graduated from Vanderbilt University School of Medicine in 1986. She completed her residency in Internal Medicine at St. Louis University Hospital. Dr. Egles is certified in Internal Medicine and is a member of the American College of Physicians. She resides in Avon, IN with her husband and two sons.
REFERENCES
1. Cemal Cingi et al. “ The effects of spirulina on allergic rhinitis,”by Cemal Cingi et al, European Archives Otolarngology 265:1219-1223. 5 Sept. 2007. Doi 10. 1007/S00405-008-0642-8
2. Dykewicz MS, Hamilos DL (February 2010). “Rhinitis and sinusitis”. J. Allergy Clin. Immunol. 125 (2 Suppl 2): S10315. doi:10.1016/j.jaci.2009.12.989. PMID 20176255.
3. Rabago, D.; Pasic, T.; Zgierska, A.; Mundt, M.; Barrett, B.; Maberry, R. (2005). “The Efficacy of Hypertonic Saline Nasal Irrigation for Chronic Sinonasal Symptoms”. Otolaryngology – Head and Neck Surgery 133 (1): 3–8. doi:10.1016/j.otohns.2005.03.002. PMID 16025044
4. Brown CL, Graham SM (February 2004). “Nasal irrigations: good or bad?”. Curr Opin Otolaryngol Head Neck Surg 12 (1): 9–13. doi:10.1097/00020840-200402000-00004. PMID 14712112.
5. Mao TK et al. Effects of a spirulina-based dietary supplement on cytokine production from allergic rhinitis patients, J Med Food 8(1): 27-30.